אם יש משהו שאני אוהב בעבודה שלי, זה שהיא מצליחה להוציא אותי מהבועה.

כולם מדברים על "ההייטק הישראלי", אבל כשמסתכלים רק על משולש רוטשילד–הרצליה פיתוח–שרונה, מפספסים את רוב התמונה. את הצבע האמיתי, העמוק והמגוון של היזמות בארץ – פוגשים במקומות אחרים לגמרי.

אני פוגש יזמים שצומחים מתוך מעבדות מחקר מתקדמות באוניברסיטאות, חוקרים עם ברק בעיניים שהופכים מדע תיאורטי לפתרונות Deep Tech שמשנים תעשיות שלמו

ת. אני פוגש יזמות יוצאת דופן שמגיעה מהצפון ומהדרום, מיוקנעם ועד באר שבע – צוותים שמביאים איתם ענווה, חוסן נפשי ורעב אמיתי לבנות חברות בנות-קיימא ולא רק לחפש הייפ רגעי.

החברות החזקות ביותר שפגשתי והשקעתי בהן – חברות שהן "סוסי מרוץ" אמיתיים – נולדו מהשילוב הזה בדיוק: עומק אקדמי, תשוקה מהשטח, וגיוון אנושי שמחבר את כל חלקי החברה הישראלית.

כמשקיע וכמנהל שעבר את כל הדרך, התפקיד שלי הוא לא רק לכתוב צ'ק. התפקיד הוא להיות שם עבורם: לתת גב ומנטורינג ניהולי ברגעי המשבר, לחבר אותם לנטוורק הגלובלי, ולעזור להם לקחת טכנולוגיה עמוקה שנולדה במעבדה או בפריפריה – ולהפוך אותה למוצר מוביל בשוק העולמי.

התמיכה האקדמית, היזמים מכל גווני האוכלוסייה והגשר לשווקים הבינלאומיים – זה עמוד השדרה האמיתי של ההיי טק הישראלי.